האם מותר לשוטר לחפש בטלפון נייד ללא צו?

כמעט תמיד לא. מאז הלכת בן-חיים (ע״פ 5823/16) בית-המשפט העליון קבע שמכשיר נייד הוא “כספת דיגיטלית” הנשמרת תחת דיני “חיפוש בחומר מחשב” (ס׳ 23א לחוק סדר הדין הפלילי). לפיכך:

• נדרש צו שופט מפורש לחיפוש בתוכן—הודעות, תמונות, יומני שיחות, אפליקציות וכדומה.

• חריג יחיד: “הסכמה מדעת” של בעל הטלפון. השוטר חייב להסביר לחשוד שבידו זכות לסרב וכי סירוב לא ישמש נגדו; ההסכמה צריכה להיות בכתב או מוקלטת.

• מצבי חירום קיצוניים (למשל חשש מיידי לסיכון חיים) מתירים לשוטר לעיין במכשיר ללא צו, אך אז עליו לפנות לשופט בהקדם ולבקש אישור בדיעבד.

• עיון ללא צו וללא הסכמה עלול להביא לביטול הראיות מכוח דוקטרינת הפסילה הפסיקתית.

לכן, אם שוטר מבקש “להסתכל רגע” בנייד—מותר לך לדרוש צו או להתייעץ עם עו״ד לפני שתמסור קוד נעילה או טביעת אצבע.